לסיכום שנת הבירה 2006

שנת 2006 היא תחילתה של ידידות נפלאה בין הקהל הישראלי הצעיר והבירה המורכבת, החדשה-ישנה

בירה נקשרת תודעתית ללאגרים. פעם היתה בארץ ישראל תעשיית בירה, אבל רכישות ומיזוגים יצרו בסופו של דבר ענף שבו פועלים רק שני שחקנים עיקריים. תהליך ההתבגרות וחיפוש טעמים חדשים בבירה החל כבר עם סימון אזולאי, ש.ע.ל. רובין ויבוא בירה מבלגיה, ונמשך עם ג.י.ל.ס קפה וההשקעה הרבה שלהם במותגים אלה, אבל השנה הגענו לשיא נוסף בהשתכללות השוק, עם בירות ישראליות חדשות.

מבחינתנו, 2006 היתה שנת הסמן של תעשיית הבירה הישראלית. "Mark!" היא הקריאה שקוראים כאשר עוברים נקודת ציון כלשהי בים או באויר, ומציינים את המעבר על המפה. כאן, בארץ, נראה שעברנו נקודה כזאת, בשני מישורים: בין השחקנים הגדולים, ובין השחקנים הקטנים.

בשנת 2006 התישבו מנכלי"ם של שתי מבשלות הבירה הגדולות ליד שולחן ארוך ודיברו בינהם ועם קהל. זה היה בארוע של המסלול האקדמי של המכללה למנהל, שם נפגשו השניים לסמינר על שוק הבירה. לחיצת יד וצילום משותף ליוו הסכמה על הצורך בפעילות משותפת לקידום הבירה כבירה, ופעילות ענפית משותפת, לצד הפעילות המותגית. האם ב- 2007 כבר נראה פעילות כזאת? מאוד יכול להיות שכן, למרות שאם צריך להמר, הייתי מהמר על שנת 2008.

במישור השחקנים הקטנים היתה הפעילות הגדולה והמעניינת ביותר. השנה האחרונה היתה השנה בה נפתחו שלוש מבשלות בוטיק ישראליות, בתל אביב, בחיפה ובגולן. קודם לכן ובמקביל, ראינו פעילות אינטנסיבית של מועדון הבירה הישראלי, פעילות שקיבלה לא מעט כיסוי תקשורתי. סדנאות טעימה שונות, מפגשים וסיורים (בשיתוף עם גורמים מחוץ למועדון), פסטיבלים קטנים והשתתפות בפסטיבלים גדולים יותר, הביאו קהל של מאות ואלפים למקומות שהיו קטנים מלהכיל אותם. סדנאות בירה ושוקולד, ערבי בירה בחוגי בית, ופניות אין ספור מצד מי שרוצים וחולמים על הקמת מבשלת בוטיק משל עצמם.

תעשיית הבירה הישראלית נמצאת עשור מאחורי תעשיית היין, אבל היא צועדת קדימה במהירות רבה. מפה לשם, יש כבר בארץ כ- 25 מבשלות בגדלים שונים. מבשלת הדאנסינג כאמל ומבשלת הגולן הן שתי מבשלות בירה שמנוהלות בצורה מקצועית, גלויה ופתוחה לקהל. הדאנסינג פועלת במתכונת אמריקאית, עם בירות קבועות ומשתנות. הגולן מתנהלת בתוך אתר תיירותי, אבל הכוונה היא לייצר בראש ובראשונה בירה, ולהפיץ אותה באזור, לבתי בירה ולפאבים.

הבירה היא גם העניין של מבשלת אלדוראדו החיפאית, שמוכרת את הבירה בפאב שלה ולפאבים סמוכים. מבשלה נוספת - כנען - מוכרת גם היא את הבירה שלה, בעיקר בבקבוקים. הרמה עדיין לא מי יודע מה גבוהה, אבל ידוע שהיזמים מחפשים שותפים להפצה, ואולי לשיפור האיכות.

ביבוא ראינו את כניסתם של כמה יבואנים חדשים לשוק: רדקס, נורמן פרמיום ואחרים. הנורמנים הם השחקן המשמעותי יותר בין הקטנים, כיון שהם משווקים גם בירה מקומית (דאנסינג כאמל), וגם בגלל שהם היחידים שמוכרים בירה גם בחביות ולא רק בבקבוקים. מגמה אחרת ביבוא היא משהו שהחלו בו בג.י.ל.ס. קפה: מכירה של בירה יבוא במיתוג של הפאב המקומי. בינתיים מדובר בעיקר על פאבים גדולים, כמו הטמפל בר, אבל גם זה יכול להשתנות.

בירה טייבה - ספק מקומית, ספק יבוא - רואה שיפור בשוק לקראת סוף השנה. אחרי נפילת "פראג", המשווק שלו, נותר נדים חורי עם חסרון כיס של 100,000 ש"ח. חלק מהחוב כוסה, אבל חורי נכווה שוב, והיום הוא משווק את הבירה שלו בעצמו גם באמצעות משקאות חינאווי.

אם כבר מזכירים את הנעשה מאחורי הקווים, ראוי לשים לב למגמה מעניינת שם: הרבה יבוא של בירות ללא אלכוהול מטורקיה, ירדן ומצרים. התחזקות החמאס הביאה להתחזקות של בירות ללא אלכוהול. המעניין הוא שעם העליה בביקוש לבירות כאלה, יש כבר יותר ביקוש לבירה בכלל בגדה המערבית. אמנם בירה ללא אלכוהול, אבל יש יותר שותים. מעניין.

שנת 2007 תראה יותר ויותר יזמויות בתחום, אני בטוח. לא ברור כמה עוד מבשלות יקומו כאן, אבל מבשלה אחת בתל אביב, ואחת באילת, בודאי יהיו. מסביב יהיו מפעלי בירה קטנטנים, ממש כמו יקבי גראז', שיעשו בירה בכמויות קטנות מאוד, למבינים ויודעי חן. בהמשך השנה נתחיל לראות גם פאבים שמייצרים את הבירה שלהם, במבשלות קטנות במקום עצמו. האיכות יכולה להיות סבירה לחלוטין, אבל תלויה במידת ההשקעה.

24.12.06

תגובות   הוסף תגובה